משנה ב - שמעון הצדיק - על שלשה דברים העולם עומד 

רבי יהודה הנשיא בחר בשלשה עמודים עליהם נבנה העולם היהודי. והם התורה, העבודה וגמילות חסדים. בסוף הפרק הוא מביא שלשה עמודים שמציינים את שלש הערכים המציינים את מערכת הערכים העליונה של כלל אומות העולם והם :הדין האמת והשלום.

מן הראוי לעמת את שלשת הערכים היהודיים עם שלשת הערכים הכלליים. חשוב להבחין ולציין את ייחודם של אלו לעומת אלו.

השלש המימרות הראשונות הן :

בשלשת העמודים המצוייינים בסוף הפרק ומובאים בשמו של רבי שמעון בן גמליאל (משנה יח), הוא מציב את היסודות שמאפשרים קיום העולם.

(תמונת pdf להדפסה)

שמעון הצדיק

שלשת העמודים של העולם היהודי?

הציור מורכב ממשולש של שלשת העמודים (שלשת חלקי המימרה).

התורה היא עיגול המורכב משרשרת של עיגולים. כל העיגולים בצבע כחול – דהיינו קשורים לתורה שניתנה מסיני, משמים. כל עגול יש לו צבע פנימי משלו שנוצר ע"י תלמידי חכמים לאורך הדורות.

התורה - כל עגול הוא מרכיב של עולם התורה (שאינו חלק מעולם המשפט), למשל: הוראות לפעולה בין האדם לעצמו לא נמצאות כלל במשפט האזרחי. באופן דומה איסור השחתה קיים בחוק האזרחי אולם הוא מוגבל להשחתה הפוגעת בציבור כגון השחתה של עץ בגן ציבורי. אולם להשחית עץ באמצע הג'ונגל, לשם בידור, אסור על היהודי – "כי האדם עץ השדה". כלומר יש לך מחויבות כלפי העץ גם כשהחברה לא מתעניינת בנושא.

העבודה היא תשלובת של האדם (העגולים בצבע הירוק) והתייחסותו לקב"ה – העגולים בצבע התכלת. הכחול והירוק הם לסירוגין ומבטאים את ההשתלבות של שתי התייחסויות אלו כמו שאומר הפסוק "בכל דרכיך דעהו". גמילות חסדים הינה אוסף של קשרים בין אנשים. האנשים מופיעים כעגולים והקשרים כחיצים בצבע צהוב. החיצים
 
הם תמיד דו כיווניים כל בכל מעשה של גמילות חסדים ישנה השפעה גם על הנותן וגם על המקבל. הקשרים הם בין אדם, לאדם אחר שבקרבתו, בניגוד למערכת המשפט המחייבת כל אדם, כלפי כל אדם בחברה. לכן המחוייבות כאן היא להתייחס לאנשים שבסביבתך ולא לאנשים וריטואליים. למשל: במשפט הכללי אדם מחויב לשלם מס לישות ויטואלית הנקראת מדינה. מאידך בגמילות חסדים אדם צריך לדאוג להוריו ילדיו ושכניו וכך זה מוצג בציור.

 שמעון הצדיק

שלשה ערכי על יהודיים, שלשה כללים ושני החישוקים

שמעון רבי יהודה הנשיא פותח את מסכת אבות במשנה העוסקת בערכים עליונים עליהם נבנה העולם, ומסיים את הפרק הראשון גם כן בערכים עליונים אחרים. הדיון בערכים עליונים חברתיים המנווטים את הממסדים של החיים וקובעים כיוון להתנהגויות בני אדם הם שונים מחברה לחברה. מן הראוי לראות מעין מפה כללית של ערכים עליונים של כלל האנושות. קביעת הערכים המקובלת על חברה אחת ואינה מקובלת על חברה אחרת גרמה למתיחויות רבות, ולהפלת משטרים.התרשים הבא כולל את מירב הערכים אשר לפיהם מנהיגות חברות שונות את חייהם ומנהיגות את כל הפעילות החברתית בתחומן מפה זו כולל גם את ששת ערכי העל הראויים לדעת רבי יהודה הנשיא להנהיג את עם ישראלבדרכו היחודית בין אומות העולם. השאלה הראויה היא : מה עדיפים ששת הערכים המצויינים על פני ערכים אחרים שנבחרו ונבחרים ע"י עמים אחרים? שלשת הערכים הראשונים המובאים בשמו של רבי שמעון הצדיק כוללים ערכים אופייניים לעם ישראל כי הם כוללים את התורה כערך עליון ייחודי. כמו כן מושג העבודה הכוללת התייחסות לבורא עולם כערך שיש להתקשר אליו בהתנהגות כללית של חיינו. גם הערך השלישי גמילות חסדים ייחוסו לעם ישראל ניכר כי זו מערכת יחסים בין בני חברה אחת שיש ביניהם ליכוד. לכן יש לראותם כערכים ייחודיים ליהודים. רוב המפרשים מציינים את ייחודם זה, לעומת שלשת הערכים המופעים בשמו של רבן שמעון בן גמליאל בסוף פרק ראשון – שהם בעלי אופי אוניברסאלי ומתייחסים לערכי העל ראויים של האנושות כולה.

התוספות של המשנה הפותחת והמשנה המסיימת – "כל ישראל יש להם חלק לעולם הבא", ו"רצה הקב"ה לזכות את ישראל – לפיכך הרבה להם תורה ומצוות" מרחיבים את שתי ההמשניות העוסקות בעמודי העולם. שתי המשניות אלו מציינות את ההבדל המייחד את עם ישראל בקביעת ערכי העל שלו על פני אומות העולם שאינן תלויות במגבלות ייחודיות.

למשל : יהודי שמבצע את התורה, את העבודה ואת גמילות חסדים למען "העכשיו" בלבד הוא שוגה ועליו לחשוב גם על העולם הבא המהווה מרכיב חיוני בראיה היהודית הכוללת. כל ישראל יש להם חלק בעולם הבא מציין את עם ישראל כחברה שאיננה מוגבלת בזמן ומקום עכשווי אלא משולבת בהמשכיות.

באופן דומה המשנה המסיימת "רצה הקב"ה לזכות את ישראל" - ממקדת את הקשר בין ישראל לבין קיום מצוות, כחלק חיוני ביותר שמשפיע על כל ערכי העל ואורחות חייו של היהודי.לכן יהודי שמכיר בתורה, בעבודה ובגמילות חסדים אך אינו מבצע את המצוות עדיין אינו מבין את המהות היהודית היחודית. למעשה שתי המשניות יצרו מעין ערכי על עליונים עוד יותר על ערכי העל שמופעים במהלך הפרק הראשון. לכן לפי הבנה זו - קיום מצוות ומחשבה על העולם הבא יותר חשובים מהתורה העבודה וגמילות חסדים. באופן דומה המושגים "דין אמת ושלום" אינם מקבלים את משמעותם המלאה ללא המחשבה על העולם הבא וקיום מצוות.

למה נבחרו שמנה אלו לערכי העל?
השמנה כוללים שני ערכי על עלאיים – קיום מצוות ועולם הבא. שלשה עמודי התווך היהודיים – תורה עבודה וגמילות חסדים , ושלשה עמודי התווך הכלל אנושיים – דין אמת ושלום.

מושגים אחרים לא קיימים בשמנה אלו כגון סליחה, מעמד חברתי, כבוד, מרגוע, אושר. אלו נכללים ומאפיינים תרבויות של אומות אחרות. האושר למשל הוא מאפיין מרכזי של תרבות יוון. השוויון הינו מונח משמעותי בסוציאליזם. הכבוד חשוב באיסלאם. רוגע חשוב בבודהיזם.

ניתן להסביר ולפרט גישה זו, למשל : האושר נשלל כערך עליון מכיוון שתמיד יש אנשים אומללים "כי לא יחדל אביון מקרב הארץ". לפי היהדות המושג אינו ניתן תמיד להשגה בניגוד למערכת היהודית שהיא ברת ביצוע. ישנם אנשים שצופים שהאושר יגיע כאשר יתרחש אירוע מסויים למשל מציאת בן זוג או קבלת תואר נכסף. לאנשים אלו מתברר שכאשר האירוע מתרחש – לא מתלווה לו בהכרח הרגשה של אושר מתמשך. לכן היהדות מתרכזת בעקרונות על שניתן להשיגם. העולם הבא המופיע כמושג על - הינו מושג בר ביצוע כי יש לפעול למענו עכשיו, למרות שמדובר בתוצאות עתידיות. לכן לפי שיטה זו יש להיזהר ולא לשקוע בתקוות לעולם הבא ולמשיח מבלי לעשות דבר כאן ועכשיו. שמנת הערכים האלו בניגוד לאחרים הינם מתאימים לכל אדם בניגוד למשל לערך של "נוחיות" או "מרגוע" שהינם מושגים סובייקטיביים שמתאימים לחלק מבני האדם.

משמעות המושג "תורה"

שמעון הצדיק

יש לכתוב הסבר!!

משמעות המושג "עבודה"

שמעון הצדיק

שמעון הצדיק ואנטיגונוס איש סוכו מבררים את מושג העבודה.

שמעון הצדיק מדבר "על שלשה דברים העולם עומד", הדבר הראשון ביניהם הוא העבודה במשמעות של עבודת ה'. איש סוכו מדבר על עבודה של עבד המשרת את הרב. הוא בוודאי מתייחס גם לעבודות שבין בני אדם, שכן הוא מדגיש ומוסיף בסיום "ויהי מורא שמים עליכם".

אנטיגונוס מדגיש, שהעבודה במשמעותה האמיתית חייבת להיות עבודה נטולת פרס - עבודה לשמה. במושג ה"פרס" נכלל כל סוג של שכר שאיננו ממין העבודה. פרס – כדי לקבל משכורת, כבוד ומעמד חברתי, ואפילו מקום מכובד בגן עדן – כולם בגדר פרס.

השאלה העקרית היא הכוונה שבעבודה – המצויין במושג "כדי". אם הכוונה היא לקבל פרס – אזי אין זה מצב ראוי. אדם צריך לבחור עבודה שצריך להשקיע בה את מלוא המרץ כדי שהיא תתבצע. העבודה המשמעותית היא זו שהאדם רואה בה תכלית לעצמה –

פעילות הראויה להתבצע. המושג "פרס" מעוות את רצינות האדם בהתייחסותו לעבודה שהוא עושה. הפרס מצמצם את הפעילות של של האדם לאפיק צר ומצומוצם. ומבטל את רצינות האדם למעשיו.

 העבודה היא פעילות המקדמת את חיי החברה, והיא אחד מיסודות החברה. רצינות ודבקות במטרות העבודה, משדרגת את מערכת היחסים בין האנשים,  וקובעת את טיבה של מערכת יחסים ערכית. אנטיגונוס איש סוכו ושמעון הצדיק עסקו באחד מהמרכיבים היצירתיים של חיי חברה ערכיים. הפתגמים שלהם מובאים כראשונים במסכת אבות כדי להצביע על חשיבותה של עבודה ערכית מלאה.

המשנה מדברת על מערכת יחסים בין אדם לבין רבו – שהיא במהותה מערכת יחסים ערכית ותלותית. מן הרב לומדים עולם של ערכים. והעבודה מוצגת כתשמישו של הרב.

המשניות ב' וג' צורפו כאן ליחידה אחת מכיוון שמעון הצדיק ואנטיגונוס איש סוכו חיו ביחד ודנו באותן בעיות יסוד של אדם וחברה.

הסיכום : ויהי מורא שמים עליכם. העקרון העליון שמנחה את מעשיו של אדם בחייו הוא "מורא שמים". האדם העובד את ה', ועליו מורא שמים, איננו יכול להיות פונקציונאלי כי הקב"ה יודע את מחשבותיו ואת רצונותיו ומבחין היטב בין מגמה אמיתית למגמות שקריות.

 אדם שעובד על מנת לקבל פרס, עבודתו לא תהיה עבודה ראויה, והקב"ה יודע על כך. כלומר שמורא שמיים היא המידה לנכונות לעבוד עבודה לשמה. המשמעות של העניין הוא שאין מקום לאדם לשקר לחברה או לעצמו באשר למטרותיו. לפי המשנה המבחן האמיתי הוא לא מה שהחברה אומרת בתקשורת, אלא מה שאדם אומר לעצמו, ויודע היטב את רצינות עבודתו.

משמעות המושג "גמילות חסדים"

שמעון הצדיק

שמעון הצדיק ואנטיגונוס איש סוכו מבררים את מושג העבודה.

שמעון הצדיק מדבר "על