משנת סיום - רצה הקב"ה לזכות את ישראל 

משנת הסיום "רבי חנניא בן עקשיא אומר" כוללת שני מושגים שונים : תורה ומצוות. שתיהן הן מתן זכות מיוחדת לעם ישראל על פני אומות העולם. התרשימים מביאים הסברים שונים לשני מושגים אלו והתייחסותם ההדדית.

התורה כוללת מסרים ייחודיים שאינם נכללים במושג מצוות.

נברר בתחילה מה ייחודן של המצוות. המצוות כוללות כל אחת ואחת משימה פיזית. כדי לקיים מצווה יש לדעת את זמנה המתאים ואת הפעילות הפיזית הנדרשת כדי לממשה. למשל מצוות לולב דורשת ארבעה מינים,  ואופן קיום המצווה בזמן במקום ובאופן הקיום.  כל אחד ממרכיבי קיום המצווה דורש איכויות אופייניות לו,  למשל :הלולב חייב להיות כשר.

המסרים הנכללים במושג התורה ואינם נכללים במושג מצוות, אינם עוסקים לא ברכיבי המצוות ולא בזמן קיום המצווה. הם עוסקים בכוונות המוסריות הסמויות:

א) בקיומם של המצוות

ב) במהלכים חברתיים – המסרים משפיעים על התנהגויות חברתיות רצויות. כגון הצורך במציאת דרכי שיתוף הולמות של כל מרכיבי החברה.

ג) התנהגות אישית בין האדם לעצמו ובין האדם לזולתו.

ההבדל בית התורה לבין המצוות מובהרת ע"י שלשת הציורים הנלווים.

המימרה עטופה בארבעה ציורים. הציורים האלו מייצגים היבטים שונים של מסכת אבות בכללה.  לכן הציורים אלו מקיפים את כל אחת מהמימרות במסכת אבות. כל אחד מהציורים האלו מעניקים גוון מיוחד לכל אחת מהמימרות. כל אחד מהציורים מופיע בתרשימים נפרדים ומפורטים יותר.

הסבר לציורים בקצרה:

הציור העליון מייצג את היחיד במעגלי התפתחותו, את האנושות ואת עם ישראל שמגשר ביניהם. המימרה עוסקת בתורה ומצוות,  והציור העליון מבטא שהתורה למעשה מנחה כל יחיד בישראל כיצד לשלב את התפתחותו האישית לבין פיתוח האנושות בכלל ועם ישראל במיוחד. הציור מייצג את הקונצפציה שלי שלעם ישראל יש תפקיד מיוחד להיות "אור לגויים". עקרון זה קיים במספר רב של משניות  במסכת אבות. זאת הזכות המיוחדת ש"זיכה הקב"ה את ישראל".

הציור הימני והציור השמאלי הם העמודים שעליהם נבנית החברה של עם ישראל והחברה האנושית.

כפי שנאמר "על שלשה דברים העולם עומד".

מימין מופיעים שלשת עמודי היהדות – תורה, עבודה וגמילות חסדים.

משמאל מופיעים העמודים שלדעת רבי יהודה הנשיא הם עמודי העולם בכללו - הדין, האמת והשלום. עמודים אלו מאפשרים יצירת שפה משותפת בין העמים.

אומות העולם בנויות רק על "תורות" אנושיות. התורה שלנו מורכבת מחלק אלוקי אך יש בה יסודות של מחשבה אנושית. המימרה רצה הקב"ה לזכות את ישראל, מדגישה את ייחודו של עם ישראל שהוא ממזג בעולמו את התורה עם המצוות ואינו בנוי רק על תורה. מקורה של מערכת המצוות הוא אלוקי בלבד. מימרת סיום זו מבליטה בבירור את השונות בין הקיימת בין ישראל לבין אומות העולם.

הציור התחתון יוצר רצפה משותפת בין כל אומות העולם. הרצפה מייצגת תכונות שהם משותפות לכל בני האדם. תכונות משותפות הן למשל : אכילה, שתייה, שינה, דיבור ושפה, משפחה, כסף וכלכלה וכו'. תכונות אלו מהוות אתגר לאדם באשר הוא. האתגר לממש צרכים אלו מקבל גוון מיוחד כשמדובר ביהודי. המימרה העוסקת ב"תורה ומצוות" מקשרת בין התורה והמצוות לבין התכונות האנושיות מהכיוון היהודי.

(תמונת pdf להדפסה)

    שילוב ראוי של כל יחיד מישראל בעמו בפרט ובאנושות

  1. היחס האפשרי בין תורה ומצוות.

    שלשה תרשימים מתארים את היחס האפשרי בין תורה ומצוות:

    א.     היהלום – היהלום הגולמי וכנגדו היהלום המלוטש. 

    היהלום המלוטש מייצג את הפוטנציות הגלומות ביהלום הגולמי ומימושן. היהלום המלוטש הוא המצוות. במושג המצוות נכללים לא רק מצוות אלא גם תקנות, הידורי מצווה, סייגים ומנהגים המתחדשים מדור לדור בנסיבות משתנות. האדם והעם מלטש את היהלום הגולמי ומממש בכך את האפשריות הרבות הגנוזות בו.

    לדוגמה: בבוקר אנו אומרים "רבי ישמעאל אומר בשלוש עשרה מידות התורה נדרשת". שלש עשרה המידות הן אמצעים לחשוף מהתורה את ההלכה. לפי שיטה זו ההלכה היא היהלום המלוטש שמופק מתוך התורה שהיא בבחינת יהלום גולמי.


  2. ב.     קרן השמש – האור הלבן בהשוואה לצבעי הקשת.

    קרן השמש במצבה הבראשיתי לעומת קרני הקשת המהוות מימוש של הפוטנציאל של הקרן המקורית. האדם המיטיב לראות מגלה את היחס שבין מצב בראשיתי של קרן השמש הלבנה למצב הגלוי והצבעוני. על כל אדם להיות במתח בין חזרה למקוריות המצוות והתממשותם בעין.

    לדוגמה: שמירת השבת היא מצווה אחת שמופיעה בתורה, כמו האור הלבן היא מתפצלת למגוון של מצוות ססגוניות כולל תפילה, קידוש, ול"ט מלאכות.

    ואם לא עכשיו אימתי

    ג.      התורה כמכלול – ציור מעגלים.

    התורה כוללת את המצוות ובנוסף לכך היא כוללת התייחסויות אישיות שונות. אופיין של ההתייחסויות האלו שונות מיחיד ליחיד בעם לפי נטיות, כישרונות ורצונות. התורה לפיכך כוללת מעשים מגוונים ושונים מיחיד ליחיד.

    לדוגמה: סיפורי התורה מחד, זמירות השבת והכיפה מאידך, כל אלו אינם נכללים במצוות אך הן  חלק מאותו הווי יהודי שנקרא תורה. 

    ואם לא עכשיו אימתי

    שלשת המודלים הללו מצביעים על אפשריות שונות להתייחסות לשני המושגים "תורה ומצוות" כשכל מודל מציב תכנים שונים לשני המושגים. המושגים השונים כוללים יסוד מוצק אחד שאינו משתנה  והוא המצוות. לעומת מושג "התורה" הנמצא בשינוי ובהתהוות תוך התחשבות סובייקטיבית של היחיד.

    התורה החלה עוד בספר בראשית – עוד לפני מתן המצוות בהר סיני. סיפור "התורה" נלווה למתן המצוות מאז ספר בראשית ועד ימינו אלו ומשתנה ונמצא בהתהוות. כל אדם מבין את סיפורו של אברהם מעט אחרת. ההבנה האישית משפיעה על קיום התורה וממשיכה עם מנהגים והתנהגויות מגוונים עד עצם היום הזה. למשל יהודי אחד רואה בלבוש מיוחד פן אחד של קיום התורה, ומאידך יהודי אחר מאמין שבהיותו חקלאי בישראל הוא מקיים את התורה. מאידך במצוות ישנה קביעות בזמן, במקום ובצורת הביצוע.

    שלשת התרשימים – מייצגים שיטת הצגה של "ידע חי" באמצעות ציור של חפץ מוכר. ברגיל הנושא הינו מורכב וקשה להבנה. מאידך, החפצים המופיעים (יהלום, קשת ועגול) בעלי תכונות מוכרות והתנהגויות מוכרות. ההקבלה בין חפץ שבציור לבין הנושא מאפשר הרחבה של הנושא והבנה טובה יותר של משמעויותיו.

    בשלשת התרשמים מופיע גם תיאור של התהליך שמתרחש לאורך זמן.

    א.     היהלום מופיע בשלשה שלבים והוא ממשיך ומתלטש ומקבל פנים נוספות וחדשות.

    ב.     הקשת מתבזרת ומקבלת יותר צבעים.

    ג.       במודל העיגולים מופיעות יותר צורות. כל צורה מבטאות פן נוסף של התורה. ומאידך המצוות מצוירות עם לבנים – המייצגים את מגבלות הקבועות של המצוות.


  •